12 דצמבר 2009
העם יאמר דברו
אפשר ובעולם אוטופי לא היה צורך במשאלי עם. לדאבוננו איננו חיים בעולם אוטופי ובוודאי שלא בישראל. כמו כן, ברי הוא כי אין לנציג הריבון, בתנאים הקיימים במקומותינו, אפשרות מעשית למשול באם ניזקקים היינו למשאל-עם בכל דבר וענין. לאלו הרואים בעיני רוחם את מודל משאלי-העם השוויצרי, תרגיעו, הוא אינו מתאים לנו.
הדרגה הגבוהה ביותר של הדמוקרטיה הינה משאל העם באשר הדמוקרטיה כשמה כן הוא, שילטון העם. וכך משאל העם מבטא את הרמה הגבוהה ביותר של הריבונות בידי הריבון, הוא העם. אבל, אליה וקוץ בה.
כך למשל תגובה לתוקפנות שפרושה יציאה למלחמה אינה מסוג הדברים אשר נקיים עבורם משאל עם מהטעם הפשוט כי עד שיסתיים המשאל, ישתלט האויב על מדינתנו וייתר את המשאל מכל וכל. אותם המנסים להיתלות בטיעון זה כסיבה נגד קיום משאל-עם (לאמור: "לא קימנו משאל עם למלחמה ומדוע שנקימו לשלום"), הינם פופוליסטים מהזן הצהוב, שהרי ברי כי אין אדם בר דעת החרד לקיומו, קיום משפחתו ואומתו החושב ברצינות כי יציאה למלחמה מחייבת קיום משאל-עם.
מאידך-גיסא, במדה והזמן הוא בידנו ומאפשר לנו שיקול דעת נאות בענינים מוגדרים וממוקדים אשר בנפשה של האומה על שלל פרטיה, הרי פניה לעם להביע דעתו בקלפי בעבור החלטה גורלית האמורה להשפיע על חייו, הינה רצויה ולעיתים הכרח המציאות. משאל-העם הוא צורת השלטון הדמוקרטית האידילית, אך לדאבוננו אינה מעשית כלל וכלל בחיי היום יום ולכן יש להשתמש בה בזהירות מירבית ולכוונה לנושאים מוגדרים ויחודיים בלבד.
דוגמת ההחלטה להקפאת הבניה באיו"ש הינה דוגמא נאותה לתחום האפור בו אין ביטחון כי משאל-עם ישרת את המאזניים העדינות שבין השגת המטרה המדינית והפגיעה בזכויות הפרט של האזרחים הניפגעים. כמובן כי איננו יודעים דבר לאשורו אך דומה ועקב סיבה מדינית כלשהי היווה גורם הזמן מרכיב חיוני בהחלטת ההקפאה כפי שנעשתה. ומכאן מרביתם של המקרים הגבוליים הדומים אינם מצדיקים משאל עם.
בפן של יישום הדמוקרטיה, הרי בחירת נציגים לכנסת ישראל אשר מהם תיבחר ממשלה על העם, הינה הרע במיעוטו וזאת מהטעמים לעיל. מירב הצרכים של השילטון בעם נידרשים להחלטות אשר כפופות ללוח זמנים קשוח למדי בלא שנציין עדיין את המחיר בממון וזמן הנידרש לביצועו של המשאל וכך, לצורכים אלו קיימת ממשלה מורחבת, הקבינט המורחב, קבינט מצומצם, הכנסת על שלל ועדותיה וכדומה.
ובאם כך מתי נינקוט בדרך משאל העם?
בישראל כבר עברנו את הרוביקון הדלוח של החלטת ממשלה אשר כל שעליו ניסמכה היה התרוץ המצוץ מהאצבע והצבוע לאמור: "הפינוי (הגרוש) טוב לביטחון ישראל". אלו היו מילותיו של אריאל שרון לציבור אשר קדמו לגרוש בשנת 2005 , של 8,000 אנשים נשים וטף מעשרות ישובים פורחים והפיכתם עד עצם היום הזה לפליטים בארצם. אפשר שבאם היה הגרוש נעשה במחשבה תחילה, בשום שכל, בדרך הומנית ומתחשבת בצרכי המגורשים והכנת הפתרונות ההתישבותים עבורם מבעוד מועד, היה הדבר מיתר את הצורך במשאל-עם בנושא.
אפשר ובמדה והשיקולים המדינים והביטחונים שהינחו את אדריכלי הגרוש היו מחזיקים מים, אזי היה מיתר הדבר את הצורך במשאל-עם. באם רצועת עזה היתה שקטה, קסאמים לא היו מומטרים על ישראל, בסיס איראנו-חמאסי לא היה נוסד על גבולנו והפלשתינים העזתים היו עוסקים בעניניהם ולא טורחים השכם והערב בפעילות שמטרתה השמדת מדינת ישראל, בכך היה דיינו.
אך כידוע לא כך הווה. אנשים חכמים רבים בינינו התריעו השכם והערב, מבעוד מועד, כי אנו מביאים אסון על ראשינו בעוד המנהיג "ההחלטי והסמכותי" ורדוף החקירות הפליליות אריאל שרון אטם אוזניו, ברש הביקורות בהינף יד והראה לכולנו מהיכן מטיל הדג את מימיו על ראש כולנו. אנו להוותנו חווינו כישלון טוטאלי של ההנהגה הישראלית בכל האמור לשמירה על נכסינו הביטחוניים והמדיניים בכל האמור לגרוש גוש קטיף. אנו כבר ניכוונו ברותחים הללו וכעת אנו מצווים להיזהר בצוננים. אנו איבדנו בצדק ובדין את אמוננו בכושר השיפוט הבריא ומניעיהם הנקיים לכאורה משיקולים זרים של מנהיגינו ולשם כך נועד נושא משאל העם.
ברי הוא כי לא רק המנהיגים יכולים לטעות, גם העם ורצונותיו חשופים לטעות אך בהבדל משמעותי אחד, ההצבעה במשאל העם היא של העם ומבטאת הלכה ולמעשה את רצונו ובכך יתרונה על החלטות המיעוט כדוגמת הממשלה הניבחרת.. משאל עם כמוהו כמערכת בחירות זוטא בעבור נושא קיומי וממוקד כלשהו ומכאן שמחנות הבעד והנגד כבר ידאגו להשכיל את המצביעים ולהפכם למושכלים יותר בסוגיה.
גם הגשת חוק משאל-העם להצבעה דווקא בימים אלו הינו סביר וברור. נושא גורל רמה"ג עומד להיות נדון בפתיח למשא ומתן אפשרי עם סוריה, משא ומתן אשר שמועות שונות נותנות לו סיכוי התכנות גבוה יותר מבעבר וכך חייבת ישראל להכין עצמה כראוי לכך ואין ראוי יותר מאשר נושא משאל-העם בעבור נושא קיומי אסטרטגי זה.
וכמו להכעיס, אותם אלו המתנגדים באופן גורף לרעיון משאל העם הינם בדיוק, אבל בדיוק אלו המחייבים נסיגה כוללת משיטחי הגדה ורמת הגולן עוד לפני הישיבה הראשונה עם צוות משא ומתן מהצד הערבי, יהיה זה אשר יהיה. דומה הדבר כפשיטת צוארנו כבהמות-לשוחט באופן וולנטרי.
הרעיון המשיחי-אוונגליסטי הלזה כי נסיגה כוללת תביא שלום וודאי על עם ישראל הינה נאיבית ומטופשת ברמות שאינן מתאימות לעם הזה. אפשר ונאלץ לוותר על שטחים בסופו של יום, אכן כן. אך לוותר, לסגת, למסור ללא תמורה עוד מלכתחילה, כתנאי מוקדם למשא ומתן הינו תמצית האיוולת. האויב הערבי יצטרך לצאת מגדרו ולספק עבורנו ערבויות וביטחונות למען ביטחוננו לפני שנסכים לוותר על שעל אדמה אחד, אם בכלל.
מכאן שמשאל-עם בנושאים קיומים ממוקדים הינו מכשיר יעיל שאין דוגמתו בידי המנהיגים למיסוד של "בלם זעזועים" בפני החלטות קיומיות פזיזות ומסוכנות, כמו גם בלם דמוקרטי כנגד עריצות חונטה שלטת בעלת אג'נדה שאינה מקובלת על מרביתנו. כלל רצונות הציבור וההסתכלות החדה, שהרי "הכמות הופכת לאיכות חדשה", הקיימת בידי מיליוני אזרחים בהיבטים שונים הקשורים בנושא משאל-העם ואשר נעלמו מעיני מקבלי ההחלטות (כדרכם בקודש), והרי גרוש גוש קטיף האסוני הלא כבר הוכיח, הוא שישמור עלינו מכשלונות קיומיים בעתיד.
גם הידיעה כי קיים בידו "בלם זעזועים" פוליטי, תקל על המנהיג לצאת ולבוא במשא ומתן עם אויבינו. אי הודאות המדינית והפוליטית הפנימית כיום מונעת ממנהיגינו ובדין, נקיטת יוזמות הניתפסות כמסוכנות לקיומנו, ולמעמדו.
בהתאם למדדים לעיל הרי שקביעת משאל עם בנוגע לויתור על שטחים החיונים לביטחונה של ישראל הינו צו השעה. במדה ונוותר ללא מחשבה ושום שכל על שטחים באיו"ש הרי אפשרי בהחלט כי כלל גוש דן, מחדרה לגדרה, יכנס תחת טווח וגשם הטילים של החמאס (שיישתלט כמובן על שטחים אלו), והרי אז מליוני התושבים שיכנסו תחת סיכון אשר יכול יהיה להמנע במדה ולא יוחזרו שטחים, זכאים לבטא את דעתם האישית בעד או נגד. אותו הטיעון עומד לזכותם של תושבי צפון הארץ ואצבע הגליל במדה וסוריה ואיראן תשבנה על מורדות הגולן. בנוסף, כלל תושבי הארץ יהיו זכאים להבעת דעתם בנוגע למאגר מי השתיה של ישראל, הנימצא כידוע בצמצום רב, במדה ויעז מישהו למסור את חוף הכינרת ונביעות רמה"ג לידים איראנו-סוריות בלא שיאמר העם דברו קודם לכן. וכל זאת עדיין בלא שהתיחסנו כלל לגורלם של 35,000 אחינו, תושבי רמה"ג.
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
